למה כולנו אוהבים את הכנרת?
תגידו, מקווה מים. אז למה זה עושה כל כך טוב על הנשמה? מרגיע, משמח, יש אומרים מאזן.
אולי, כי יש בה משהו מושלם ? ולמה אנחנו כל כך כמהים למשהו המושלם הזה, מה יש בו שאין לנו בחיי היום יום? ולמה מים בכלל, נחלים, ים, עושים לנו כל כך טוב?
אולי, כי זה הטבע בהתגלמותו? נראה שכן, כי הימצאות בטבע עושה טוב לכולנו.
איך זה קורה? כשמסתכלים על הפרחים למשל, קל לראות את המושלמות בהם, את הסימטריה, הצבעים המותאמים, השילוב בין הצבעים, ובין סוגי הפרחים. יד אדם לא נגעה בהם.
האם יד אדם היא זו שמקלקלת את הטבע, את המושלמות? מסתבר שכן. בכל מקום שהאדם מפר את הטבע באמצעים השונים העומדים לרשותו, קשה כבר לחוות את המושלמות.
מדוע? כי הרצונות שלו נאנסים לתוך הטבע, ומפירים את השלמות. איך זה קורה?
כולנו מכירים את ניסוי האורז, בו ע"י כתיבת מילים שליליות על המיכל בו הוא נמצא, האורז נעשה שחור ומעופש. לעומת זאת כשמאכסנים את האורז במיכל עליו נכתבות מילים חיוביות, הוא שומר על צבעו המקורי וטריותו.
מכאן, שהמון כוח יש לנו, אפילו רק במילים. ואותן מילים – המבטאות את המחשבה שלנו, הן בעלות כוח עצום. בעזרתן אנחנו יכולים להרוס את הטבע, ואולי לא רק את הטבע – אלא גם אחד את השני?
כיצד?
נבראנו מושלמים. הרצונות שהתפתחו בנו במשך השנים, לטוב ולרע, מקורם בסביבה בה גדלנו.
לדוגמה, אם גדלנו בסביבה התומכת בהישגיות ופיתוח קריירה, סביר להניח שעוד כילדים נעשה מאמצים כדי לשמור על רמת ציונים גבוהה בבית הספר; כבוגרים, נפנה למסלולי לימודים ותעסוקה שיאפשרו לנו להגיע לצמרת ההשכלתית והמקצועית בחברה.
באותו אופן, אם גדלנו בסביבה המשדרת באופן ישיר או עקיף שהעולם הוא מקום מאיים, נרגיש תמיד ש"אדם לאדם זאב", וננהג בהתאם.
מכאן, שכדי שנחיה בחברה מאוזנת ורגועה, בדומה לאיזון המושלם של הטבע, עלינו לדאוג לכך שנהיה בסביבה התומכת בערכים המקדמים את האיזון הזה. זה נראה אולי בלתי אפשרי, אבל למעשה זה נתון לבחירה של כל אחד מאתנו.
