נשמה של כלב

ראיתי סרט שנקרא 'נשמה של כלב'. מסופר על נשמה של כלב שעוברת כמה גלגולים ובסוף היא חוזרת לבעלים שלו. בסרט הזה בכיתי הרבה ולא יכולה להסביר למה, פשוט זה ריגש אותי. הסיפור כל כך יפה. הוא מתחיל כך – ילד מצא גור כלבים והביא הביתה. כמובן שהיה צריך לשכנע את ההורים שהוא ידאג לו ויטפל בו וכך היה – הבטחה זאת הבטחה. הילד אכן שיחק, ניקה, טיפל, האכיל אותו והכי חשוב אהב אותו. הוא לימד אותו טריק קטן לרוץ ולקפוץ מהגב של הילד ולתפוס את הכדור שהילד זרק. עוד סימן היה לכלב שהוא רדף אחרי הזנב שלו כל הזמן בתור משחק. 

עברו השנים והכלב מת מזקנה ומיד מראים שהוא נולד שוב אבל בתור גזע אחר והוא חווה חוויות ונזכר בילד שהיה בעליו בגלגול הקודם, וכך הוא עובר כמה גלגולים עד שהוא חוזר לבעלים שלו בתור כלב מגזע אחר והוא מנסה להראות לו שזה הוא, אותו הכלב שהיה לו כשהוא היה ילד, הוא רץ אחרי זנבו, והוא מביא לו את הכדור שהיה במחסן והוא מצליח להראות לו שיעשה את התרגיל ההוא שהוא רץ קופץ ותופס את הכדור. זה רגע מאושר ומרגש שבו בכיתי שוב. 

בהמשך הסרט, הכלב גם מוצא את אהבתו של בעליו וגורם לה להגיע לביתו וכך בעצם מפגיש ביניהם. בסוף הסרט בעליו מת והוא דואג לשמור על הנכדה של אהובתו. יש המשך לסרט – 'נשמה של כלב 2' כאן הכלב מחכה שיאמצו אותו והוא מוצא את הנכדה, שהיתה תינוקת, שגדלה והוא קופץ עליה ומלקק אותה והילדה משאירה את הכלב אצלה וכך הכלב שומר עליה, עד שיום אחד הוא מת בתאונה. הוא חוזר בתור כלב אחר ומחפש את הילדה, עד שבאחד הגלגולים הוא מוצא אותה והיא מגלה שזה אותו כלב שהיה לה כשהיא הייתה קטנה. הסרט כל כך יפה ממליצה לצפות בו. בסופו של דבר הכלב מזהה וזוכר דברים לפי הריח והוא תמיד יהיה שם בשבילה.