מה זה תיקון 101 לחוק התכנון והבניייה?
מערכות בירוקרטיות לא פעם ניחנות ביכולות מופלאות, החל מהורדה של חוק משולחן הדיונים הפרלמנטרי אל ענישה או זכאות של אזרחים בידי כל אחד מגופי הממשל השונים ועד אל שמירה איכותית של מערכות השלטון השונות. הממשל הישראלי היה ער בשנים האחרונות לאופי הבנייה המיושן ולסרבול בירוקרטי הכרוך בבנייה חדשה או בשיפוץ מאסיבי, נקודת תפנית אחת נולדה עם אסון "ורסאי" ועם מסקנות דוח זילר אשר הובילו אל תיקון 101 בחוק התכנון והבנייה בישראל. החוק שנכנס לתוקף החל מחודש אוגוסט של שנת אלפיים וחמש עשרה, מציע כמה "קיצורי דרך" אל בנייה מחודשת וקבלת היתרים, אך כמו כל דבר בחיים גם פה קיימים יתרונות וגם חסרונות.
יתרונות עיקריים לתיקון 101 בחוק התכנון והבנייה
כחלק מיתרונות התיקון שנכנס לתוקף בשלהי שנת 2015, הוא כמובן מתן פטור לסוגי בנייה שונים החל מהוספת מחסן עד 6 מ"ר, פרגולה עד 50 מ"ר, גגונים ועוד. אל אלו התווספו גם תוספות בנייה של עד 25 מ"ר ותוספות בנייה שאין בהן סיכון או הפרעה ממשית וכל זאת במסלול רישוי קצר. אך היתרונות בתיקון נסתיימו עם מסלול רישוי מקוצר ובנייה פטורה מהיתר, אלא גם בשקיפות מלאה של המידע התכנוני לכל אזור, כך שכל בעל נכס יוכל לבקשת את המידע הרלוונטי עבורו ולקבל אותו במהירות יחסית. כמובן שאל כל אלו גם זרוע בירוקרטית בפני עצמה מקבלת זכויות נוספות בכדי להקל על עומסי בנייה והיא הרשות המקומית, המקבלת יותר סמכויות בשטחי הבנייה ותאפשר קידום רחב יותר של פרויקטים.
החסרונות וההרגלים
לא מעט ישראלים ככל הנראה עוד יצטרכו זמן בכדי לעכל את התיקון אלא אם יעזרו בחברה כמו נתיבי הקמה, על כן אחד מהחסרונות שאמור להוות יתרון הוא בבנייה פטורה מהיתר. לא פעם אזרחים בתמימות דעת (או בחוסר הבנת החוק) מבצעים את הבנייה ומדווחים במקרה הטוב או בונים כי הבינו שאין צורך בקלת היתר ואינם מודיעים. חיסרון נוסף עלול להוות נקודת תורפה, כשאל הוועדה המקומית מתווספות זכויות נוספות ובכך עוד בקשות חדשות. מצב שכזה עלול לייצור לחץ נוסף על הוועדה ואולי לעכב קלות את הקצב שהמחוקק תכנן.
